FAQFAQ   חיפושחיפוש   רשימת חבריםרשימת חברים   קבוצות משתמשיםקבוצות משתמשים   הרשםהרשם 
 פרופילפרופיל   התחבר כדי לבדוק הודעות פרטיותהתחבר כדי לבדוק הודעות פרטיות   התחברהתחבר 
עצומה נגד הבניה המתוכננת בחולות ניצנים
פרסם נושא חדש   הגב לנושא    אינדקס הפורומים של Hug Elad - חוג אלעד -> שמירת טבע גרסה להדפסה
צפה בנושא הקודם :: צפה בנושא הבא  
מחבר הודעה
איתי הדרי



הצטרף: 02 דצמ' 2002
הודעות: 214
מיקום: צורית

הודעהפורסם: 12/05/05 23:03   נושא ההודעה: עצומה נגד הבניה המתוכננת בחולות ניצנים הגב עם ציטוט

כל מי שרעיון הבניה בחולות ניצנים, עקב ההתנתקות, פסול בעיניו,
מוזמן לחתום על עצומה בנושא, באתר החברה להגנת הטבע

www.teva.org.il
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא
xaim



הצטרף: 13 דצמ' 2002
הודעות: 540
מיקום: נס ציונה

הודעהפורסם: 19/05/05 23:03   נושא ההודעה: ראשי רשויות בדרום: יש אצלנו פתרונות קיימים לכל המתפנים הגב עם ציטוט

תאריך 17/5/2005

גדי גולן "גלובס"

"יש לנו פתרונות מקיפים לכל מתפני גוש קטיף במסגרת הרשויות הקיימות, התכנון הקיים והתשתיות הקיימות ביישובים שלנו" - כך מסרו למזכירות הממשלה ראשי הרשויות רוני מהצרי מאשקלון, שמעון כהן מהמועצה האזורית חוף אשקלון ודרור שור, ראש המועצה האזורית באר טוביה.
לדבריהם, הפתרונים הקיימים נותנים מענה מיידי למגזר העירוני, הקהילתי, הכפרי והחקלאי, ועל המדינה חלה החובה לקבל החלטה בדבר פתרון קיים, זמין וזול הרבה יותר למשלם המיסים.

מהצרי מסר בפגישה, כי עיריית אשקלון איתרה בשטחה המוניציפאלי שטחים מתאימים לבנייה צמודת קרקע על מגרשים של חצי דונם, אשר יוקמו באתרים שונים, המותאמים כבר היום לתת מענה לכ-1,000 משפחות.

שמעון כהן מסר, כי המועצה האזורית חוף אשקלון מוכנה להרחיב את היישוב הקהילתי ניצן לבנייה צמודת קרקע על מגרשים של חצי דונם, אשר מתאימים לתת מענה ל-200 עד 300 משפחות, בנוסף להתרחבות יישובים קיימים בטווח הגידול הטבעי שלהם, דבר היכול לתת מענה לעוד כ-200 משפחות.

המועצה האזורית באר טוביה מוכנה להעמיד פתרונות במסגרת ההרחבות המאושרות של יישובים קיימים לבנייה צמודת קרקע על מגרשים של חצי דונם, אשר מתאימים לפתרון של כ-400 משפחות.

לדברי דרור שור, עלויות הפיתוח של אתרים אלה תהיינה קטנות ביחס לכל חלופה של הקמת יישובים חדשים, והיתרון הגדול הוא אפשרות יישומן המהיר, תוכניות מאושרות, פיתוח בשטח ומערכות חיוניות קיימות, בהן חינוך ובריאות.

ראשי הרשויות החליטו על הקמת ועד פעולה משותף למימוש פתרונות אלה מול הממשלה ותושבי גוש קטיף. "דרישתנו כי האפשרויות הקיימות הללו יוצגו למועצה הארצית לתכנון ובנייה לצד כל תוכנית אחרת שתוגש ורלוונטית למרחב שלנו", אמרו השלושה בסיכום הפגישה ובהצעה שהעבירו לגורמים הנוגעים בדבר.
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא בקר באתר המפרסם
xaim



הצטרף: 13 דצמ' 2002
הודעות: 540
מיקום: נס ציונה

הודעהפורסם: 20/05/05 17:53   נושא ההודעה: תן לשים ת'ראש על דיונה הגב עם ציטוט

מאת צפריר רינת, עתון הארץ

רק עקירת הצמחייה באמצעות בולדוזרים תאפשר לחולות לנדוד

זה נשמע כמעט דמיוני, אבל בעתיד הלא רחוק ייתכן שגופים ירוקים יזמינו ביוזמתם בולדוזרים לעלות על חולות ניצנים. הבולדוזרים לא יישלחו להכשיר את הקרקע להקמת יישובים חדשים למפוני רצועת עזה, אלא יסייעו לעקור צמחייה שהצטברה במשך השנים על הדיונות והפכה אותן ליציבות, לא פעילות ונודדות כפי שהיו בעבר.

בתחילת השבוע הוצגו בבית הספר שדה "שקמים" הממוקם בפאתי חולות ניצנים, ממצאי השנה הראשונה של מחקר ארוך טווח שנערך בחולות ניצנים המשתרעים בין אשדוד ואשקלון. אזור זה הוא כיום אחד מ-250 תחנות בעולם שבהן נערך מחקר אקולוגי ארוך טווח במסגרת פרויקט שמובילה אוניברסיטת אריזונה בארצות הברית, והוא היחיד מבין התחנות הנמצא באזור חולות.

בראש צוותי החוקרים של תחנת המחקר עומדים פרופ' פועה בר מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ' מייקל אירוין מאוניברסיטת אילינוי בארצות הברית. בינתיים נמצא מימון לתקופת מחקר של שנתיים, שניתן על ידי הקרן הקיימת לישראל וארגון משותף של הקרן הקיימת ושירות הייעור האמריקאי המקדם מחקרים באזורים צחיחים.

הבעיה שאתה צריכים להתמודד החוקרים בניצנים היא לא רק שימור הטבע, אלא גם איזה טבע בדיוק רצוי לשמר. הדילמה הזאת מעסיקה אותם בגלל השינויים הדרמטיים שחלו באזור החולות של ישראל בתוך כמה עשורים. האתגר העומד בפני החוקרים הוא כיצד לבצע מניפולציות בדיונות שיחזירו להן את אופיין הפעיל, המתבטא בתנועת חול תמידית. "הנוף שאנחנו רוצים לראות בפארק החולות בניצנים הוא של דיונות חול חשופות ופעילות", אומר יואב שגיא מהחברה להגנת הטבע, אחד היוזמים של הקמת פארק חולות בחלק הצפוני של אזור ניצנים.

עד לפני שני עשורים היתה בעולם מגמה של בלימת תנועת דיונות חול באמצעות נטיעת שיחים ועצים. הסיבה לכך היתה שהן הפריעו להתפתחות יישובים ולעיבוד חקלאי. אבל מגמה זו השתנתה בשנים האחרונות, וכעת יש הכרה בחשיבות האקולוגית והנופית של החולות.

במקרה של ניצנים יש חשיבות מיוחדת לחולות משום שמדובר בקטע האחרון של דיונות, שנותר כמעט בשלמותו, בעוד שקטעי חולות אחרים הצטמקו או נעלמו לחלוטין. הדיונות של ניצנים ודיונות צפוניות יותר הן המשך לדיונות של מדבר סיני.

"בחולות ניצנים יש מעט מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ולכן זהו לא הגורם העיקרי לעניין שיש לנו בשימור האזור", הסביר ד"ר עמוס בוסקילה מאוניברסיטת בן-גוריון בכנס שבו הוצגו ממצאי המחקרים השונים הנערכים באזור. "הסיבה העיקרית לשימור החולות היא שמדובר בקיומו של אזור מדברי בתוך נוף ים תיכוני".

עד לשנות הארבעים של המאה הקודמת היה כיסוי הצומח בדיונות החול בניצנים דליל ביותר. כך התאפשרה תנועה חופשית של החול שהגיע מהים ונע עם הרוח ושמר על הדיונות במצב של פעילות מתמדת. הסיבה העיקרית לדלילות הצומח היתה פעילות המרעה וכריתת הצומח של חקלאים ורועים. לדברי פרופ' חיים צוער מאוניברסיטת בן-גוריון, התקיימו דיונות אלה במשך כ-1,400 שנים ומדי שנה הן התקדמו כמה מטרים אל תוך היבשה.

אחרי מלחמת השחרור עזבו הפלשתינאים והבדווים את האזור ונפסקו המרעה וכריתת הצומח. החולות התכסו בצמחייה ועברו תהליך של התייצבות. באזורי חולות אחרים בעולם מוגבלת התפתחות הצומח בגלל עוצמת הרוח, אבל בישראל עוצמת הרוח חלשה יותר ולכן נמשך תהליך ההתייצבות של הדיונות עם התפתחות הצמחים.

אחת הדיונות באזור ניצנים נחקרה באמצעות ניתוח תצלומי אוויר. החוקרים מעריכים שבשנות הארבעים כוסו בצמחייה רק 4.4% מדיונה זו, אבל 40 שנה מאוחר יותר כוסתה כמעט חמישית משטח הדיונה. בדיונות אחרות מכסה הצמחייה קרוב ל-40% מהשטח.

אחד המאפיינים הבולטים של תהליך ההתייצבות הוא התפתחותו של גבנון חולי הנקרא על ידי החוקרים "נבקה". זהו שמו הערבי של פרי עץ השיזף שצורתו דומה לצורת הגבנון המתפתח בחול.

הנבקה היא היערמות של חול מתחת לצמחים שעליה מצטבר חול נוסף. התפתחות הנבקות מגדילה את החספוס של פני השטח ומביאה לירידה במהירות הרוח שהיא הכוח המניע של החול. לדברי קארין ארדון מאוניברסיטת בן-גוריון, הנבקות הגדולות ביותר בניצנים מתפתחות על ראש הדיונה ונהפכות למלכודות חול גדולות.

החוקרים של אוניברסיטת בן-גוריון עשו ניסויים שונים בהסרת הצומח מהדיונות כשהם ממקדים את מאמציהם בטיפול בנבקות. הם השוו את תוצאות הפעולות הללו למצב בדיונות שבהן לא נעשתה כל פעולה לטיפול בצמחייה. התברר שהסרת השכבה העליונה של צמחים מהדיונה לא השיבה אותה לפעילות, אבל כאשר נכנס טרקטור לשטח ועקר גם את שורשי הצמחים, החל החול לנוע בדיונה וליצור מדרון בצד הרחוק מהרוח. זה היה סימן מובהק לכך שהדיונה חזרה להיות פעילה.

השאלה המעסיקה את החוקרים בניצנים היא כיצד להחזיר לפעילות את דיונות החול מבלי לפגוע בצומח הייחודי שהתפתח באזור ובמיני בעלי החיים שאותם מכנים החוקרים "פסמופילים", אוהבי חולות, משום שפיתחו הרגלי תזונה, תנועה ומסתור המותאמים לחול.

התפתחות הנבקות יצרה מקומות מסתור נוספים לבעלי החיים וכך נהפכו גבנונים אלה לבתי גידול נוחים. לכן סבורים רוב המומחים שאין הצדקה לעקור את כל הצומח באמצעות טרקטורים אלא יש לעשות זאת בצורה מבוקרת.

בניצנים נמצאים לא רק עדרי צבאים שנוכחותם בולטת וקל לצפות בהם, אלא גם מריון החולות - מכרסם שהוא המין היחידי של יונק שנמצא רק בישראל ולא בשום מקום אחר בעולם; וכן גם הכוח האפור - הלטאה הגדולה ביותר בישראל.

חוקר הזוחלים בועז שחם, הציג ממצאים על כמה מינים של זוחלים הנפוצים בניצנים שחלקם מגלים העדפה דווקא לדיונות שעברו תהליכי התייצבות. שחם פיזר מלכודות בתוך החול שלתוכן נפלו הזוחלים. הוא מצא בין השאר בעלי חיים כמו שנונית השפלה - מין של לטאה הנמצא רק בישראל ובלבנון והוא אופייני לאזורים ים תיכוניים. כמו כן הוא מצא את הישימונית המצויה - מין של שממית האופיינית לאזורים מדבריים. בדיונות המיוצבות יותר הוא מצא 28 מיני זוחלים שרק רבע מהם מוגדרים כאוהבי חולות.

"אני לא ממליץ להפוך את כל הדיונות לפעילות כי יהיו מינים שלא יהיה להם מסתור או מזון", אמר בוסקילה שריכז את מחקרי היונקים והזוחלים בניצנים. "יש לקיים בחולות מגוון גדול של בתי גידול ולעשות זאת באופן בר קיימא כך שלא נצטרך לחזור ולקרוא לבולדוזרים". בחודש שעבר עקרו בולדוזרים חלק משמעותי מהצומח בעשר דיונות בניצנים והחוקרים יעקבו אחר השפעת העקירה על הדיונות.

"רוב החוקרים מעריכים שבתוך שלוש שנים נוכל לתת תשובה כיצד יש לנהל את אזור החולות כך שיהיו בו דיונות פעילות ויישמר עולם החי והצומח", אומרת בר. "שימוש בטרקטורים יהיה אחד האמצעים, אבל אנחנו נמליץ גם על הכנסת עדרי צאן שידללו חלק מהצמחייה".

לדברי בר, המטרה העיקרית של המחקר היא לשמר את כל המרחב הפתוח שבין אשדוד ואשקלון. "אם יבנו מסביב לו, יעברו החולות תהליך של ניוון", אומרת בר. "בניית בתים וקווי תשתית תהיה גורם נוסף הבולם את תנועת הרוח והסעת החול. הבנייה תקטע את בית הגידול ותמנע מבעלי חיים וצמחים לנוע ולהתקיים".

בר מדגישה ש"ההתנוונות של השטח צריכה להדאיג לא בגלל שמכרסם כזה או אחר או לטאה ייפגעו, אלא בגלל החשיבות שיש לשטח פתוח לאיכות חיים. קיום של שטח פתוח מבטיח לא רק קיום של מגוון מינים, אלא גם שימור של איכות אוויר ומקורות מים. אם אפשר לעבות בנייה ביישובים קיימים, אין שום הצדקה לפגוע במשאבי הקרקע הנדירים שנותרו כאן".
חזרה למעלה
צפה בפרופיל המשתמש שלח הודעה פרטית שלח דוא בקר באתר המפרסם
הצג הודעות מלפני:   
פרסם נושא חדש   הגב לנושא    אינדקס הפורומים של Hug Elad - חוג אלעד -> שמירת טבע כל הזמנים הם GMT + 2 שעות
עמוד 1 מתוך 1

 
קפוץ אל:  
אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול להצביע בסקרים בפורום זה


Powered by phpBB © 2001, 2005 phpBB Group